הרבה מילים על מילה אחת: אני

אז מיטל מיכאלי קיבלה את הספר, וחמש דקות אחר כך, שלחה לי את הלחן המופלא, המדויק והמרגש הזה

לשיר הזה שלי, שנקרא הוצאה עצמית שהוא (אולי) שיר המפתח מתוך מכתבים מהאגף הסגור

הוצאה עצמית

הִגִּיעַ זְמַן (כְּלוֹמַר, זְמַנִּי) לָקוּם לִפְתֹּחַ חַלּוֹנוֹת (הַכַּוָּנָה לְחַלּוֹנִי) לִצְעֹק: אֲנִי אֲנִי אֲנִי שֶׁיִּשְׁמְעוּ כֻּלָּם הִגִּיעַ זְמַן! לָצֵאת לָאוֹר לִרְאוֹת אוֹתִי

מֵהַשְּׁבָרִים (כְּלוֹמַר, שְׁבָרַי) אֶסְלֹל לִי שְׁבִיל אפשר שתהיה זו דֶּרֶךְ חַתְחַתִּים אֲבָל אֲנִי (אֲנִי אֲנִי אֲנִי) אֶדְרֹך עָלֶיהָ בְּלִי מוֹרָא וַחַת, אֵלֵךְ – מִכָּאן עַד קֵץ כָּל הַיָּמִים

בְּנֶפֶשׁ חֲשׂוּפָה יָפָה אַחַת כְּמוֹ שֶׁאֲנִי בִּמְלוֹא עַצְמִי עִם הַפָּנִים אֵלַי תקשיבו איזו מופלאה הבחורה הזאת!