top of page

רצח בהסכמה פואמת מחאה מאת איריס אליה כהן




זִירָה


עַל קִיר הַמִּסְדְּרוֹן – תְּמוּנָה

מִיּוֹם הַחֲתֻנָּה.

הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי.

הוּא וְהִיא בְּעֵין הַמַּצְלֵמָה.


עַל הַשִּׁדָּה – מַסְרֵק. נַרְתִּיק אִפּוּר.


שָׁטִיחַ מִזְדַּחֵל מִן הַטְּרַקְלִין

אֶל הַמִּטְבָּח.


עַל הַשֻּׁלְחָן: צְלוֹחִית.

כִּסֵּא מוּסָט.


עַל הַכִּירַיִם: סִיר. עֲדַיִן חַם.

עַל גַּב הַשַּׁיִשׁ: כָּף, סַכִּין חִתּוּךְ.

חֲצִי תַּפּוּחַ אֲדָמָה.


עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן: שִׁבְרִי זְכוּכִית.


לְרֹחַב הַוִּילוֹן, כְּמוֹ גָּלַקְסְיָת כּוֹכָבִים –

אֵין-סְפֹר כְּתָמִים.


עַל הָרִצְפָּה: דָּמָהּ.



קְרִיאָה נִרְגֶּשֶׁת


שָׁלוֹם וְעֶרֶב טוֹב יוֹנִית,

כְּפִי שֶׁפֻּרְסַם מֻקְדָּם יוֹתֵר, הַבֹּקֶר נִרְצְחָה

אִשָּׁה.

עָלַי לוֹמַר וּלְסַיֵּג, הַכֹּל עֲדַיִן לִכְאוֹרָה. בְּכָל מִקְרֶה,

הַמִּשְׁטָרָה כְּבָר כָּאן. מָזַ"פּ סוֹרְקִים אֶת הַזִּירָה.

כָּרֶגַע מִסְתַּמֵּן

כִּי בֶּן זוּגָהּ נִמְלָט. קַיָּם חֲשָׁשׁ כָּבֵד שֶׁיִתְּאַבֵּד.

אָחִיו יָצָא הָעֶרֶב בִּקְרִיאָה נִרְגֶּשֶׁת שֶׁ

קוֹרֵאת לוֹ לַחֲזֹר. "אֲנַחְנוּ פֹּה כְּדֵי לִתְמֹךְ בְּךָ

וְלַעֲזֹר". הָאָח הִדְגִּישׁ כִּי בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ:

(הוֹרָיו, אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו) – עוֹמְדִים מֵאֲחוֹרָיו

(וּמִלְּפָנָיו) מְשֻׁכְנָעִים בְּחַפּוּתוֹ.

יוֹדְעִים בְּוַדָּאוּת מֻחְלֶטֶת וּגְמוּרָה

שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא.


כָּךְ אוֹ כָּךְ, יוֹנִית, כָּרֶגַע הַתְּמוּנָה עֲדַיִן חֲסֵרָה.

אִם מֻכְרָחִים –

אָז אֲסַפֵּר כִּי בְּנֵי הַזּוּג הָיוּ בַּהֲלִיכִים.

גּוֹרְמִים, כְּלוֹמַר, קְרוֹבָיו שֶׁל הֶחָשׁוּד, מַעֲרִיכִים,

כִּי בֵּין הַשְּׁנַיִם הִתְגַּלַּע וִכּוּחַ אוֹ עִמּוּת

אֲשֶׁר גָּלַשׁ לָאַלִּימוּת –


סְלִיחָה, שְׁנִיָּה, מוֹסְרִים לִי פֹּה בְּאָזְנִיָּה

כִּי צַו אִסּוּר פִּרְסוּם הֻטַּל

עַל שְׁמוֹ, גִּילוֹ וְעִסּוּקוֹ שֶׁל הֶחָשׁוּד.

אֶת שְׁמָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה, מִטֶּבַע הַדְּבָרִים,

נִתַּן

לַחֲשֹׂף. כְּלוֹמַר: מֻתָּר.

כֵּן, כֵּן, מֻתָּר.



אִם כֵּן, אָז אֵלֶּה הַפְּרָטִים הַיְּדוּעִים:

הַבֹּקֶר נִמְצְאָה גּוּפַת אִשָּׁה.

הִיא הִתְגַּלְּתָה כְּשֶׁחֲבֶרְתָּהּ –


וַדַּאי, וַדַּאי. אֲנִי מֵבִין, יוֹנִית.

כֵּן, כַּמּוּבָן.

אֲנִי מֵנִיחַ שֶׁתּוֹךְ זְמַן קָצָר נֵדַע יוֹתֵר.

בַּחֲזָרָה אֵלַיִךְ לָאֻלְפָּן.

חָפְשִׁי זֶה לְגַמְרֵי לְבַד


בְּיוֹם רִאשׁוֹן לָבַשְׁתְּ חֻלְצָה קְצָרָה.

לְכָל מִי שֶׁשָּׁאַל, עָנִית חָד וְחָלָק: "מַכּוֹת."


בְּיוֹם שֵׁנִי פָּנִית לַמִּשְׁטָרָה.

הַיּוֹמָנַאי הוֹרָה לָךְ לְחַכּוֹת.

יָשַׁבְתְּ עַל הַסַּפְסָל "חָמֵשׁ דַּקּוֹת"

וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁעוֹת.


עַל הַחַלּוֹן, מוּל תָּא הַמַּעֲצָר

הֵצֵלָּה אִזְדָּרֶכֶת. נִדְמֶה הָיָה לָךְ שֶׁגַּם הִיא,

לְפֶתַע –

קָמָה וְהוֹלֶכֶת.


בְּיוֹם שְׁלִישִׁי קִיַּמְתְּ פְּגִישַׁת יִעוּץ.

עוֹרֵךְ הַדִּין הִמְלִיץ "לְהִצְטַיֵּד בִּרְאָיוֹת -

חוֹתְכוֹת."


בִּרְבִיעִי סִפְּרָה לָךְ חֲבֵרָה

עַל חֲבֵרָה, שֶׁמְּצוּיָה בַּהֲלִיכִים

כִּמְעַט חֲמֵשׁ שָׁנִים.

"צָרִיךְ הַרְבֵּה כֹּחוֹת", אָמְרָה.


בַּחֲמִישִׁי נִגַּשְׁתְּ אֶל הַלִּשְׁכָּה.

עוֹבֶדֶת רְוָחָה טוֹבָה וּמְסוּרָה

פָּתְחָה לָךְ תִּיק.

הָיָה לָהּ קוֹל מַרְגִּיעַ.


חָזַרְתְּ הַבַּיְתָה כִּלְעוּמַת שֶׁבָּאת.

שִׁשִּׁי כְּבָר לֹא הִגִּיעַ.



וּמֶה עָשִׂית


וּמֶה עָשִׂית בִּזְמַן שֶׁהִתְקָרֵב

עִם הָאֶקְדָּח,

לָפוּת בְּכַף יָדוֹ?

הַאִם רָאִית אֶת מַבָּטוֹ?


הַאִם יָשַׁבְתְּ? הַאִם עָמַדְתְּ בַּמִּטְבָּח?

הַאִם בִּשַּׁלְתְּ דְּבַר מָה?


הַאִם צָרַחְתְּ שֶׁיִּזָּהֵר, פֶּן בִּשְׁגָגָה –

הַאִם הִפְצַרְתְּ שֶׁיֵּרָגַע?


הַאִם שָׁמַעְתְּ אֶת הָאֲוִיר נֶחֱתָּךְ?

אֶת הָאֵימָה


שֶׁאָחֲזָה בָּךְ רְגָעִים לִפְנֵי –

אֶת הַדְּמָמָה שֶׁאַחֲרֵי?


הַאִם הִרְגַּשְׁתְּ כֵּיצַד חוֹלֶפֶת

מִגּוּפֵךְ הַנְּשָׁמָה?





בְּחָמֵשׁ קָם צַיָּד


חָשַׁב

הִרְהֵר

רָצָה

מָצַא

תִּכְנֵן

לָקַח

לָפַת

הָלַךְ

קָרַב

הִבִּיט

הֵרִים

כִּוֵּן

דָּרַך

יָרָה


רָצַח



מַכְחִישׁ כָּל קֶשֶׁר


שָׁלוֹם יוֹנִית. קִבַּלְתִּי זֶה עַתָּה דִּוּוּחַ

כִּי הַגֶּבֶר, לִכְאוֹרָה, צָרִיךְ לוֹמַר –

נִלְכַּד וּכְבָר נִמְצָא בַּחֲקִירָה.

כָּרֶגַע הוּא מַכְחִישׁ כָּל קֶשֶׁר וְטוֹעֵן –

שֶׁמֵּעוֹלָם הוּא לֹא

הֵרִים עָלֶיהָ יָד

סַכִּין, אוֹלָר, פְּצִירָה, אַף פַּעַם לֹא שָׁלַף מַצִּית

וְאָז אִיֵּם לִשְׂרֹף אֶת שַׁעֲרָהּ,

אַף פַּעַם לֹא הִרְבִּיץ, זָרַק, דָּפַק מַכּוֹת

בְּלִי אַזְהָרָה, אַף פַּעַם לֹא

רָמַז, גַּם לֹא בִּצְחוֹק, שֶׁיְּכַסַּח

לָהּ אֶת הַצּוּרָה

אִם תִּתְלוֹנֵן וְלֹא, הוּא לֹא

עָקַב אַחֲרֶיהָ, לֹא יָדַע בְּכָל שְׁנִיָּה

הֵיכָן הִיא מִסְתּוֹבֶבֶת וְהֵיכָן הִיא מְבַזְבֶּזֶת

כֶּסֶף, לֹא בִּקֵּר אוֹתָהּ בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתָהּ – לְהֵיפֶךְ

גַּם הַחֲבֵרָה שֶׁלָּהּ

תָּעִיד שֶׁרֹב הַזְּמַן הִיא רַק עָשְׂתָה קְנִיּוֹת אוֹ הִתְבַּטְּלָה

וְאִם שָׁאַל, תָּמִיד הֵשִׁיבָה בְּחֻצְפָּה

וּבְלִי שׁוּם קֶשֶׁר, מָה הַקֶּשֶׁר? זֶה

בָּרוּר שֶׁהוּא אָהַב אוֹתָהּ, אָהַב

אוֹתָהּ וְרַק אוֹתָהּ.

אַף פַּעַם לֹא חָשַׁב, אֲפִלּוּ

לֹא לַשָּׁוְא נִשְׁבַּע מִתַּחַת לַחֻפָּה

שֶׁהִיא תִּהְיֶה שֶׁלּו

עַד יוֹם מוֹתוֹ.

אוֹ לְפָחוֹת עַד יוֹם מוֹתָהּ.



רֶצַח בְּהַסְכָּמָה


מַרְשִׁי אָדָם רָאוּי. בַּעַל זְכֻיּוֹת.

רוֹפֵא מָסוּר. חָבִיב, הָגוּן.

אָהוּב עַל הַבְּרִיּוֹת.


מַרְשִׁי בְּדֶרֶךְ כְּלָל שׁוֹלֵט

בְּרִגְשׁוֹתָיו. מוּדָע

לַהַשְׁלָכוֹת. מִתֹּקֶף תַּפְקִידוֹ

(מַרְשִׁי הוּא, כָּאָמוּר, רוֹפֵא)

מֵבִין הֵיטֵב

כִּי מְדֻבָּר בְּמַעֲשֶׂה פָּסוּל

וְלֹא יָפֶה.


מַרְשִׁי טוֹעֵן

כִּי הַמְּנוֹחָה הָיְתָה אִשָּׁה קָשָׁה.

גְּרוּשָׁה שֶׁהִתְעַקְּשָׁה

לְהִפָּרֵד.

(בֵּינֵינוּ – אֵין לָדַעַת מָה דָּרְשָׁה).


זֹאת וְעוֹד, הַמְּנוֹחָה הָיְתָה מֻכֶּרֶת

כְּאִשָּׁה סוֹעֶרֶת, מְהִירָת חֵמָה

וּמְעֻרְעֶרֶת. יֵשׁ יֹאמְרוּ: גַּם אַלִּימָה.

כָּךְ אוֹ כָּךְ, הַמִּשְׁטָרָה חוֹקֶרֶת

אֵם הָרֶצַח נַעֲשָׂה בְּהַסְכָּמָה.



וּבְמַעֲבָר חָד


שָׁלוֹם וְעֶרֶב טוֹב, יוֹנִית. שָׁלוֹם גַּם לַצּוֹפִים הָעֲיֵפִים.

אֲנִי עוֹמֵד כָּעֵת בְּלֵב מִגְרָשׁ הַחֲנִיָּה.

סְלִיחָה. שְׁנִיָּה. הָאָזְנִיָּה –


אִם כֵּן, אֲנִי עוֹמֵד כָּעֵת בְּלֵב מִגְרָשׁ הַחֲנִיָּה –

בְּנָהּ וּבִתָּהּ שֶׁל הַמְּנוֹחָה, הִגִּיעוּ זֶה עַתָּה.

הִנֵּה... הִנֵּה... שְׁנֵיהֶם יוֹצְאִים מִן הַמְּכוֹנִית.

הִּשָּׁאֲרוּ אִתִּי – אֲנִי חוֹצֵּב לִי דֶּרֶךְ בֵּין הַהֲמוֹנִים.

סְלִיחָה-סְלִיחָה, גְּבִרְתִּי!


שָׁלוֹם, גְּבִרְתִּי. אֲנַחְנוּ בְּשִׁדּוּר.

הַאִם תּוּכְלִי לְהִתְפַּנּוֹת אֵלֵינוּ לְדַקָּה?

תּוֹדָה-תּוֹדָה, בָּרוּר.

אִם כֵּן, גְּבִרְתִּי, סַפְּרִי מְעַט. אָז אַתְּ הַבַּת? אַתְּ הַנֶּכְדָּה?

אַתְּ סְתָם קְרוֹבָה? אַתְּ סְתָם קְרוֹבָה קְצָת רְחוֹקָה?

אַתְּ סְתָם שְׁכֵנָה? סְתָם מַכָּרָה?