top of page
חיפוש

רצח בהסכמה פואמת מחאה מאת איריס אליה כהן





עַל קִיר הַמִּסְדְּרוֹן – תְּמוּנָה

מִיּוֹם הַחֲתֻנָּה.

הֲרֵי אַתְּ מְקֻדֶּשֶׁת לִי.

הוּא וְהִיא בְּעֵין הַמַּצְלֵמָה.


עַל הַשִּׁדָּה – מַסְרֵק. נַרְתִּיק אִפּוּר.


שָׁטִיחַ מִזְדַּחֵל מִן הַטְּרַקְלִין

אֶל הַמִּטְבָּח.


עַל הַשֻּׁלְחָן: צְלוֹחִית.

כִּסֵּא מוּסָט.


עַל הַכִּירַיִם: סִיר. עֲדַיִן חַם.

עַל גַּב הַשַּׁיִשׁ: כָּף, סַכִּין חִתּוּךְ.

חֲצִי תַּפּוּחַ אֲדָמָה.


עַל אֶדֶן הַחַלּוֹן: שִׁבְרִי זְכוּכִית.


לְרֹחַב הַוִּילוֹן, כְּמוֹ גָּלַקְסְיָת כּוֹכָבִים –

אֵין-סְפֹר כְּתָמִים.


עַל הָרִצְפָּה: דָּמָהּ.




שָׁלוֹם וְעֶרֶב טוֹב יוֹנִית,

כְּפִי שֶׁפֻּרְסַם מֻקְדָּם יוֹתֵר, הַבֹּקֶר נִרְצְחָה

אִשָּׁה.

עָלַי לוֹמַר וּלְסַיֵּג, הַכֹּל עֲדַיִן לִכְאוֹרָה. בְּכָל מִקְרֶה,

הַמִּשְׁטָרָה כְּבָר כָּאן. מָזַ"פּ סוֹרְקִים אֶת הַזִּירָה.

כָּרֶגַע מִסְתַּמֵּן

כִּי בֶּן זוּגָהּ נִמְלָט. קַיָּם חֲשָׁשׁ כָּבֵד שֶׁיִתְּאַבֵּד.

אָחִיו יָצָא הָעֶרֶב בִּקְרִיאָה נִרְגֶּשֶׁת שֶׁ

קוֹרֵאת לוֹ לַחֲזֹר. "אֲנַחְנוּ פֹּה כְּדֵי לִתְמֹךְ בְּךָ

וְלַעֲזֹר". הָאָח הִדְגִּישׁ כִּי בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה כֻּלָּהּ:

(הוֹרָיו, אֶחָיו וְאַחְיוֹתָיו) – עוֹמְדִים מֵאֲחוֹרָיו

(וּמִלְּפָנָיו) מְשֻׁכְנָעִים בְּחַפּוּתוֹ.

יוֹדְעִים בְּוַדָּאוּת מֻחְלֶטֶת וּגְמוּרָה

שֶׁלֹּא הָיָה וְלֹא נִבְרָא.


כָּךְ אוֹ כָּךְ, יוֹנִית, כָּרֶגַע הַתְּמוּנָה עֲדַיִן חֲסֵרָה.

אִם מֻכְרָחִים –

אָז אֲסַפֵּר כִּי בְּנֵי הַזּוּג הָיוּ בַּהֲלִיכִים.

גּוֹרְמִים, כְּלוֹמַר, קְרוֹבָיו שֶׁל הֶחָשׁוּד, מַעֲרִיכִים,

כִּי בֵּין הַשְּׁנַיִם הִתְגַּלַּע וִכּוּחַ אוֹ עִמּוּת

אֲשֶׁר גָּלַשׁ לָאַלִּימוּת –


סְלִיחָה, שְׁנִיָּה, מוֹסְרִים לִי פֹּה בְּאָזְנִיָּה

כִּי צַו אִסּוּר פִּרְסוּם הֻטַּל

עַל שְׁמוֹ, גִּילוֹ וְעִסּוּקוֹ שֶׁל הֶחָשׁוּד.

אֶת שְׁמָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה, מִטֶּבַע הַדְּבָרִים,

נִתַּן

לַחֲשֹׂף. כְּלוֹמַר: מֻתָּר.

כֵּן, כֵּן, מֻתָּר.



אִם כֵּן, אָז אֵלֶּה הַפְּרָטִים הַיְּדוּעִים:

הַבֹּקֶר נִמְצְאָה גּוּפַת אִשָּׁה.

הִיא הִתְגַּלְּתָה כְּשֶׁחֲבֶרְתָּהּ –


וַדַּאי, וַדַּאי. אֲנִי מֵבִין, יוֹנִית.

כֵּן, כַּמּוּבָן.

אֲנִי מֵנִיחַ שֶׁתּוֹךְ זְמַן קָצָר נֵדַע יוֹתֵר.

בַּחֲזָרָה אֵלַיִךְ לָאֻלְפָּן.


בְּיוֹם רִאשׁוֹן לָבַשְׁתְּ חֻלְצָה קְצָרָה.

לְכָל מִי שֶׁשָּׁאַל, עָנִית חָד וְחָלָק: "מַכּוֹת."


בְּיוֹם שֵׁנִי פָּנִית לַמִּשְׁטָרָה.

הַיּוֹמָנַאי הוֹרָה לָךְ לְחַכּוֹת.

יָשַׁבְתְּ עַל הַסַּפְסָל "חָמֵשׁ דַּקּוֹת"

וְעוֹד חָמֵשׁ שָׁעוֹת.


עַל הַחַלּוֹן, מוּל תָּא הַמַּעֲצָר

הֵצֵלָּה אִזְדָּרֶכֶת. נִדְמֶה הָיָה לָךְ שֶׁגַּם הִיא,

לְפֶתַע –

קָמָה וְהוֹלֶכֶת.


בְּיוֹם שְׁלִישִׁי קִיַּמְתְּ פְּגִישַׁת יִעוּץ.

עוֹרֵךְ הַדִּין הִמְלִיץ "לְהִצְטַיֵּד בִּרְאָיוֹת -

חוֹתְכוֹת."


בִּרְבִיעִי סִפְּרָה לָךְ חֲבֵרָה

עַל חֲבֵרָה, שֶׁמְּצוּיָה בַּהֲלִיכִים

כִּמְעַט חֲמֵשׁ שָׁנִים.

"צָרִיךְ הַרְבֵּה כֹּחוֹת", אָמְרָה.


בַּחֲמִישִׁי נִגַּשְׁתְּ אֶל הַלִּשְׁכָּה.

עוֹבֶדֶת רְוָחָה טוֹבָה וּמְסוּרָה

פָּתְחָה לָךְ תִּיק.

הָיָה לָהּ קוֹל מַרְגִּיעַ.


חָזַרְתְּ הַבַּיְתָה כִּלְעוּמַת שֶׁבָּאת.

שִׁשִּׁי כְּבָר לֹא הִגִּיעַ.




וּמֶה עָשִׂית בִּזְמַן שֶׁהִתְקָרֵב

עִם הָאֶקְדָּח,

לָפוּת בְּכַף יָדוֹ?

הַאִם רָאִית אֶת מַבָּטוֹ?


הַאִם יָשַׁבְתְּ? הַאִם עָמַדְתְּ בַּמִּטְבָּח?

הַאִם בִּשַּׁלְתְּ דְּבַר מָה?


הַאִם צָרַחְתְּ שֶׁיִּזָּהֵר, פֶּן בִּשְׁגָגָה –

הַאִם הִפְצַרְתְּ שֶׁיֵּרָגַע?


הַאִם שָׁמַעְתְּ אֶת הָאֲוִיר נֶחֱתָּךְ?

אֶת הָאֵימָה


שֶׁאָחֲזָה בָּךְ רְגָעִים לִפְנֵי –

אֶת הַדְּמָמָה שֶׁאַחֲרֵי?


הַאִם הִרְגַּשְׁתְּ כֵּיצַד חוֹלֶפֶת

מִגּוּפֵךְ הַנְּשָׁמָה?






חָשַׁב

הִרְהֵר

רָצָה

מָצַא

תִּכְנֵן

לָקַח

לָפַת

הָלַךְ

קָרַב

הִבִּיט

הֵרִים

כִּוֵּן

דָּרַך

יָרָה


רָצַח




שָׁלוֹם יוֹנִית. קִבַּלְתִּי זֶה עַתָּה דִּוּוּחַ

כִּי הַגֶּבֶר, לִכְאוֹרָה, צָרִיךְ לוֹמַר –

נִלְכַּד וּכְבָר נִמְצָא בַּחֲקִירָה.

כָּרֶגַע הוּא מַכְחִישׁ כָּל קֶשֶׁר וְטוֹעֵן –

שֶׁמֵּעוֹלָם הוּא לֹא

הֵרִים עָלֶיהָ יָד

סַכִּין, אוֹלָר, פְּצִירָה, אַף פַּעַם לֹא שָׁלַף מַצִּית

וְאָז אִיֵּם לִשְׂרֹף אֶת שַׁעֲרָהּ,

אַף פַּעַם לֹא הִרְבִּיץ, זָרַק, דָּפַק מַכּוֹת

בְּלִי אַזְהָרָה, אַף פַּעַם לֹא

רָמַז, גַּם לֹא בִּצְחוֹק, שֶׁיְּכַסַּח

לָהּ אֶת הַצּוּרָה

אִם תִּתְלוֹנֵן וְלֹא, הוּא לֹא

עָקַב אַחֲרֶיהָ, לֹא יָדַע בְּכָל שְׁנִיָּה

הֵיכָן הִיא מִסְתּוֹבֶבֶת וְהֵיכָן הִיא מְבַזְבֶּזֶת

כֶּסֶף, לֹא בִּקֵּר אוֹתָהּ בִּמְקוֹם עֲבוֹדָתָהּ – לְהֵיפֶךְ

גַּם הַחֲבֵרָה שֶׁלָּהּ

תָּעִיד שֶׁרֹב הַזְּמַן הִיא רַק עָשְׂתָה קְנִיּוֹת אוֹ הִתְבַּטְּלָה

וְאִם שָׁאַל, תָּמִיד הֵשִׁיבָה בְּחֻצְפָּה

וּבְלִי שׁוּם קֶשֶׁר, מָה הַקֶּשֶׁר? זֶה

בָּרוּר שֶׁהוּא אָהַב אוֹתָהּ, אָהַב

אוֹתָהּ וְרַק אוֹתָהּ.

אַף פַּעַם לֹא חָשַׁב, אֲפִלּוּ

לֹא לַשָּׁוְא נִשְׁבַּע מִתַּחַת לַחֻפָּה

שֶׁהִיא תִּהְיֶה שֶׁלּו

עַד יוֹם מוֹתוֹ.

אוֹ לְפָחוֹת עַד יוֹם מוֹתָהּ.




מַרְשִׁי אָדָם רָאוּי. בַּעַל זְכֻיּוֹת.

רוֹפֵא מָסוּר. חָבִיב, הָגוּן.

אָהוּב עַל הַבְּרִיּוֹת.


מַרְשִׁי בְּדֶרֶךְ כְּלָל שׁוֹלֵט

בְּרִגְשׁוֹתָיו. מוּדָע

לַהַשְׁלָכוֹת. מִתֹּקֶף תַּפְקִידוֹ

(מַרְשִׁי הוּא, כָּאָמוּר, רוֹפֵא)

מֵבִין הֵיטֵב

כִּי מְדֻבָּר בְּמַעֲשֶׂה פָּסוּל

וְלֹא יָפֶה.


מַרְשִׁי טוֹעֵן

כִּי הַמְּנוֹחָה הָיְתָה אִשָּׁה קָשָׁה.

גְּרוּשָׁה שֶׁהִתְעַקְּשָׁה

לְהִפָּרֵד.

(בֵּינֵינוּ – אֵין לָדַעַת מָה דָּרְשָׁה).


זֹאת וְעוֹד, הַמְּנוֹחָה הָיְתָה מֻכֶּרֶת

כְּאִשָּׁה סוֹעֶרֶת, מְהִירָת חֵמָה

וּמְעֻרְעֶרֶת. יֵשׁ יֹאמְרוּ: גַּם אַלִּימָה.

כָּךְ אוֹ כָּךְ, הַמִּשְׁטָרָה חוֹקֶרֶת

אֵם הָרֶצַח נַעֲשָׂה בְּהַסְכָּמָה.




שָׁלוֹם וְעֶרֶב טוֹב, יוֹנִית. שָׁלוֹם גַּם לַצּוֹפִים הָעֲיֵפִים.

אֲנִי עוֹמֵד כָּעֵת בְּלֵב מִגְרָשׁ הַחֲנִיָּה.

סְלִיחָה. שְׁנִיָּה. הָאָזְנִיָּה –


אִם כֵּן, אֲנִי עוֹמֵד כָּעֵת בְּלֵב מִגְרָשׁ הַחֲנִיָּה –

בְּנָהּ וּבִתָּהּ שֶׁל הַמְּנוֹחָה, הִגִּיעוּ זֶה עַתָּה.

הִנֵּה... הִנֵּה... שְׁנֵיהֶם יוֹצְאִים מִן הַמְּכוֹנִית.

הִּשָּׁאֲרוּ אִתִּי – אֲנִי חוֹצֵּב לִי דֶּרֶךְ בֵּין הַהֲמוֹנִים.

סְלִיחָה-סְלִיחָה, גְּבִרְתִּי!


שָׁלוֹם, גְּבִרְתִּי. אֲנַחְנוּ בְּשִׁדּוּר.

הַאִם תּוּכְלִי לְהִתְפַּנּוֹת אֵלֵינוּ לְדַקָּה?

תּוֹדָה-תּוֹדָה, בָּרוּר.

אִם כֵּן, גְּבִרְתִּי, סַפְּרִי מְעַט. אָז אַתְּ הַבַּת? אַתְּ הַנֶּכְדָּה?

אַתְּ סְתָם קְרוֹבָה? אַתְּ סְתָם קְרוֹבָה קְצָת רְחוֹקָה?

אַתְּ סְתָם שְׁכֵנָה? סְתָם מַכָּרָה?

הֵבַנְתִּי. אַתְּ הַחֲבֵרָה.

אִם כֵּן, יוֹנִית, נִמְצֵאת אִתָּנוּ, בְּמִקְרֶה, הַחֲבֵרָה הֲכִי טוֹבָה –

תּוּכְלִי קְצָת לְפָרֵט? הִכַּרְתֶּן בַּצָּבָא?

גְּדַלְתֶּן בְּאוֹתָהּ שְׁכוּנָה? בִּנְיָן? דִּירָה?

זִּירָה! אוֹהוֹ! אָז אַתְּ הַחֲבֵרָה שֶׁהִתְקַשְּׁרָה לַמִּשְׁטָרָה!

כָּל הַכָּבוֹד! אַתְּ גִּבּוֹרָה!

סְלִיחָה. שְׁנִיָּה, שְׁנִיָּה. הָאָזְנִיָּה.


אִם כֵּן, לְמַעַן הַצּוֹפִים, הַאִם תּוּכְלִי לִמְסֹר אוֹ לְסַפֵּר

אֶת גִּרְסָתֵךְ לַמְּאֹרָע? כֵּן, כֵּן

עֲדַיִן לֹא עִכַּלְתְּ אֶת רֹעַ הַבְּשׂוֹרָה. עֲדַיִן אִי אֶפְשָׁר לִתְפֹּס. אָסוֹן.

אָסוֹן כָּבֵד, נָכוֹן, נָכוֹן. טְרָגֶדְיָה אֲיֻמָּה, תַּרְחִישׁ קִיצוֹן.

מִלְחֶמֶת הַתָּשָׁה. עָלֵינוּ לְמַגֵּר. לְהִלָּחֵם בַּתּוֹפָעָה הָאֲרוּרָה

בְּיָד קָשָׁה. נָכוֹן. עָלֵינוּ לְהַחְמִּיר בָּעֲנִישָׁה

לְהַעֲנִישׁ אֶת הָאִשָּׁה. סְלִיחָה. כְּלוֹמַר, אֶת הַגְּבָרִים

אֲנִי מַסְכִּים אִתָּךְ. אִם כִּי

עָלֵינוּ לְסַיֵּג, "גְּבָרִים" זוֹ הַכְלָלָה.

צָרִיךְ, לְטַעֲמִי, לְהַעֲנִישׁ אֶת אֵלָה שֶׁיָּדְעוּ

עַל הַסִּכְסוּךְ

וְלֹא סִפְּרוּ

אוֹ שֶׁסִּפְּרוּ בְּקוֹל נָמוּךְ

אוֹ שֶׁשָׁתְקוּ, לְהַעֲנִישׁ

אוֹתָם צָרִיךְ, לְמָה בְּדִיּוּק חִכּוּ?

כְּדַאי, וַדַּאי. צָרִיךְ לְהַעֲנִישׁ בְּכָל חֻמְרַת הַדִּין. בִּזְרוֹעַ חֲזָקָה, בְּיָד קָשָׁה. הַיָּד מִדַּי קַלָּה

אֵין הַרְתָּעָה וְיֶתֶר כָּל הַבְּלָה-בְּלָה-בְּלָה –


סְלִיחָה, שְׁנִיָּה. הָאָזְנִיָּה נָפְלָה –


אִם כֵּן, גְּבִרְתִּי, הַאִם תּוּכְלִי, בְּבַקָּשָׁה, כְּלוֹמַר, הַאִם אַתְּ מוּכָנָה, לוֹמַר מָתַי פָּגַשְׁתְּ לָאַחֲרוֹנָה אֶת הָאִשָּׁה... אֶת הַנִּרְצַחַת. לִכְאוֹרָה. הַכַּוָּנָה: כְּשֶׁעוֹד הָיְתָה. כְּלוֹמַר, כְּשֶׁעוֹד יָכְלָה. כְּלוֹמַר, כְּשֶׁעוֹד... כְּשֶׁעוֹד... נוּ, טוֹב. אַתְּ מְבִינָה.

אֲנִי מֵבִין. פָּגַשְׁתְּ אוֹתָהּ בִּמְקוֹם הָעֲבוֹדָה. תּוֹדָה.


וּבִרְשׁוּתֵךְ, עוֹד שְׁאֵלָה. הֵיכָן עֲבַדְתֶּן אִם אֶפְשָׁר לִשְׁאֹל?

אֲנִי מֵבִין. אִם אִי אֶפְשָׁר, אֵינִי שׁוֹאֵל. לֹא, לֹא. אֵינֵךְ צְרִיכָה לְהִתְנַצֵּל.

וְאִם אֲנִי טוֹעֶה, מַטְעֶה וְכַדּוֹמֶה –

תַּקְנִי אוֹתִי, שֶׁכֵּן, כָּעֵת אֶזְרֹק פֹּה כַּמָּה נִיחוּשִׁים

פְּרוּעִים. הַאִם הַמְּנוֹחָה הָיְתָה עוֹבֶדֶת סוֹצְיָאלִית? מְטַפֶּלֶת בִּקְשִׁישִׁים? אָחוֹת רָאשִׁית?

אוּלַי מוֹרָה אוֹ פְּסִיכוֹלוֹגִית? אוּלַי רוֹאַת חֶשְׁבּוֹן? מִשְׁפְּטָנִית?

פְּקִידָה? עֲקֶרֶת בַּיִת? כֵּן, יוֹנִית. כְּפִי שֶׁשִּׁעַרְתִּי, הַמְּנוֹחָה עָסְקָה בְּאֵיזוֹ מְלָאכָה נָשִׁית.


וּבְכָל זֹאת, גְּבִרְתִּי. הָיִית הָאַחֲרוֹנָה שֶׁרָאֲתָה אוֹתָהּ.

אֲנִי מֵבִין. אֲנִי מֵבִין. סְלִיחָה-סְלִיחָה.

אָז עוֹד מִלָּה. בְּעֶצֶם, שְׁאֵלָה. הַאִם וְאֵיךְ נִתָּן

כְּלוֹמַר, כֵּיצַד הָיָה כְּדַאי לְדַעְתֵּךְ לְהַצִּילָהּ?



וְלַהֲגַנָּתוֹ טוֹעֵן מַרְשִׁי

שֶׁהוּא הִקְפִּיד

עַל רֶצַח מִתְחַשֵּׁב; מָהִיר, קָצָר

רַק יְרִיָּה אַחַת בָּרֹאשׁ.

הוּא לֹא רָצָה שֶׁהִיא תִּסְבֹּל.


מַרְשִׁי הוּא אִישׁ רָגִישׁ

וּמִתְרַגֵּשׁ. אוֹהֵב וּמִתְנַדֵּב שָׁעוֹת

בָּאִרְגּוּנִים "לָתֵת בְּאַהֲבָה",

"תְּנוּ לַחַיּוֹת לִחְיוֹת" וְעוֹד.


מַרְשִׁי סוֹבֵל וּמִתְקַשֶּׁה לְהִתְאוֹשֵׁשׁ.

הוּא מִצְטַעֵר מְּאֹד. הוּא בֶּאֱמֶת אֵינוֹ יָכוֹל

לִרְאוֹת אִשָּׁה בִּכְאֵבָהּ.


מַרְשִׁי מוֹדֶה כִּי הַמְּנוֹחָה

הָיְתָה בְּסַךְ הַכֹּל אִשָּׁה טוֹבָה.






הִסְתַּכְּלוּ מָה שֶׁקּוֹרֶה פֹּה בַּדֶּרֶךְ.

כָּל אֶחָד, חוֹטֵף, שׁוֹסֵף, חוֹנֵק, יוֹרֶה אוֹ דּוֹקֵר.

לוּ הָיוּ מְטַפְּלִים בּוֹ קֹדֶם,

אָז הָיָה מַצָּבִי אַחֵר.


רַק עָלַי, אֵין הַחֹק מַשְׁגִּיחַ,

רַק עָלַי, אִישׁ אֵינוֹ שׁוֹמֵר.

לוּ הָיוּ מְטַפְּלִים בּוֹ קֹדֶם,

אָז

הָיָה

מַצָּבִי

אַחֵר.




שָׁלוֹם יוֹנִית, אֲנִי נִמְצָא כָּעֵת בְּתוֹךְ אוּלָם בֵּית הַמִּשְׁפָּט. בָּאֵי כֹּחוֹ שֶׁל הֶחָשׁוּד, שׁוּב מַלִּינִים עַל יַחַס רַע, אֲפִלּוּ מַחְפִּיר. הֵם טוֹעֲנִים כִּי תָּא הַמַּעֲצָר מֻזְנָח וּמְלֻכְלָך. אֶחָד מֵהֵם הִזְכִּיר אֶת מַחֲנוֹת הַמָּוֶת בְּסִיבִּיר. תְּנָאֵי הַמַּעֲצָר, הֵם טוֹעֲנִים, קָשִׁים. בִּלְתִּי אֱנוֹשִׁיִּים. כְּמוֹ כֵן הַסֹּהַרִים –

אַכְזָרִיִּים. סָנֵגוֹרָיו מוֹחִים עַל הַסַּחֶבֶת בְּמִלּוּי בַּקָּשׁוֹתָיו. מוֹסְרִים כִּי כְּבָר שִׁלְשׁוֹם בִּקֵּשׁ מֵאֲחוֹתוֹ לְהַעֲבִיר אֵלָיו סְפָרִים. הָאִישׁ מֻכְרָח סְפָרִים. מֻכְרָח. בְּכָל בַּקָּשׁוֹתָיו הַמֻּקְדָּמוֹת הִדְגִּישׁ שֶׁהַקְּרִיאָה הִיא בְּדָמוֹ.






לְאַט-לְאַט מַאֲדִימָה הַכְּתֹבֶת עַל הַקִּיר.

אִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה הִתְלוֹנְנָה

לִפְנֵי שָׁנִים, כִּי הָרוֹפֵא הַמְּכֻבָּד

נָהַג לְהִתְעַלֵּל וּלְהַשְׁפִּיל אוֹתָהּ תָּדִיר;

לִסְגֹּר עָלֶיהָ אֶת הַבַּיִת וְלָצֵאת עִם הַמַּפְתֵּחַ.

אוֹ לִנְעֹל וּלְהַשְׁאִיר אוֹתָהּ בַּחוּץ.

לִזְרֹק מִבַּעַד לַחַלּוֹן בְּגָדִים "זוֹלִים".

לְהַעֲלִים לָהּ אֶת הַטֶּלֶפוֹן:

"מַסְפִּיק כְּבָר עִם שִׂיחוֹת הַסְּרָק."


אַחֲרֵי שֶׁהִתְגָּרְשׁוּ, סֵרֵב לְהַעֲבִיר דְּמֵי מְזוֹנוֹת.

"גַּם כָּכָה הִיא זוֹנָה," אָמַר.

אַחַד הַדַּיָּנִים צָחַק.


גַּם הַשְּׁנִיָּה (עִיתוֹנַאִית) עָבְרָה מַסֶּכֶת עִנּוּיִם.

דְּלָתוֹת, כּוֹסוֹת וְצַלָּחוֹת טְרוּקוֹת. בִּקֹּרֶת וּבְדִיקוֹת

כְּפִיָּתִיּוֹת. לְאָן הָלְכָה. עִם מִי דִּבְּרָה.

קְלָלוֹת וּצְעָקוֹת הָיוּ עִנְיָן שֶׁבַּשִּׁגְרָה.

אַחֲרֵי שֶׁהִתְגָּרְשׁוּ נָהַג לִבְלֹשׁ וּלְתַּצְפֵּת עָלֶיהָ.

יּוֹם אֶחָד, פָּרַץ בַּלַּיְלָה אֶל בֵּיתָהּ

נִסָּה לַחֲנֹק אוֹתָהּ בִּמִּטָּתָהּ.


"אִלְמָלֵא בִּתִּי, שֶׁבְּמִקְרֶה הִתְעוֹרְרָה,

הָיִיתִי גַּם אֲנִי כְּבָר זַ"ל", אָמְרָה.



אַתְּ לֹא נִפְגַּעַתְּ), בָּכָה נוֹרָא, בִּקֵּשׁ סְלִיחָה וְהִתְנַצֵּל.

אַחֲרֵי שֶׁהוּא טָרַק אֶת הַמְּקָרֵר

וְהֶחָלָב נִשְׁפָּךְ. הוּא בִּתְגוּבָה – צָחַק,

אָמַר: עַל זֶה אֲנַחְנוּ לֹא נִבְכֶּה.

אַחֲרֵי שֶׁהוּא צָרַח: "הַבַּיִת מְבֻרְדָּק!"

וְאָז דָּפַק לָךְ מַטְאֲטֵא בַּגַּב, צָנַחְתְּ עַל הַמִּטָּה.

אַחֲרֵי שֶׁהוּא הֵעִיף אֶת הַכֻּרְסָא הַחוּצָה

אֵיךְ בֶּאֱמֶת שָׁכַחְתְּשֶׁהוּא אֶלֶרְגִי לְאָבָק?

אַחֲרֵי שֶׁהַשִּׁדָּה הִתְמוֹטְטָה

בִּגְלַל הַבְּעִיטָה, אָמַרְתְּ לַאֲחוֹתֵךְ, "הִיא כְּבָר הָיְתָה

דֵּי יְשָׁנָה." אַחֲרֵי שֶׁהַמַּגְהֵץ נִסְדָּק, קָנִית חָדָשׁ.

הוּא טָעַן שֶׁמְּנַהֵל הַבַּנְק דָּרַשׁ


חָשַׁבְתְּ: זֶה לֹא הַזְּמַן עַכְשָׁו

עַכְשָׁו זֹאת אַתְּ





אֲנִי רוֹצָה לְהִמָּלֵט –


מִמֵּךְ. אֲנִי רוֹאָה

בְּכָל תְּמוּנָה רוֹבֶצֶת עַל עֵינַיִךְ

עֲנָנָה.


אֲנִי שׁוֹמַעַת אֶת הַמָּוֶת

מִתְנַשֵּׂם, אֲנִי שׁוֹמַעַת


אֶת הַיְּרִיָּה.


אֲנִי רוֹצָה לְהִמָּלֵט מִמֵּךְ

אוֹ בִּמְקוֹמֵךְ.


לָשֵׂאת רַגְלַי.

לִבְרֹחַ עַל נַפְשֵׁךְ.




דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: אִשָּׁה כְּבַת שִׁשִּׁים נוֹרְתָה בְּדִירָתָהּ.

דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: הָעֶרֶב נִמְצְאָה גּוּפַת אִשָּׁה כְּבַת שְׁלוֹשִׁים.

דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: בִּקְּשָׁה לְהִתְגָּרֵשׁ – וְנִרְצְחָה. דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: בְּמַהֲלָךְ וִכּוּחַ

שֶׁפָּרַץ בֵּין בְּנֵי הַזּוּג שָׁלַף סַכִּין מִטְבָּח.

דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: סִכְסוּךְ בְּתוֹךְ הַמִּשְׁפָּחָה: הָאָב דָּקַר אֶת גִּיסָתוֹ, אִשְׁתּוֹ וּשְׁתֵּי בְּנוֹתָיו.

דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: דָּקַר לַמָּוֶת אֶת אִשְׁתּוֹ לְנֶגֶד יְלָדָיו.

דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: חָנַק אוֹתָהּ עַד שֶׁאִבְּדָה הַכָּרָתָהּ. דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: אִשָּׁה נוֹרְתָה

בְּהַגִּיעָהּ לָעֲבוֹדָה. דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: הִטְמִין מִטְעָן בְּתוֹךְ מְכוֹנִיתָהּ. דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי:

אַחֲרֵי יָמִים שֶׁל חִפּוּשִׁים מָצְאוּ שְׁנֵי מְטַיְּלִים

גּוּפַת אִשָּׁה. דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: תּוֹשָׁב חֵיפָה שָׂרַף אֶת חֲבֶרְתּוֹ

לְיַד חֻרְשָׁה. דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: הֵטִּיחַ סֶלַע בְּרֹאשָׁהּ.

דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: קִבֵּל צַו הַרְחָקָה וְאָז רָצַח אֶת גְּרוּשָׁתוֹ בַּחֲנִיקָה.

דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: אָרַב לַחֲבֶרְתּוֹ בַּמַּדְרֵגוֹת וְהִתְנַפֵּל עָלֶיהָ

בִּדְקִירוֹת. דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: שׁוֹטֵר

בָּכִיר רָצַח הַלַּיְלָה אֶת אִשְׁתּוֹ. דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: רוֹפֵא חָשׁוּד בְּרֶצַח מִדַּרְגָּה שְׁנִיָּה.

דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: בֵּן מִעוּטִים מִן הַפְּזוּרָה

רָצַח אֶת אֲחוֹתוֹ. דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: חָשׁוּד נוֹסָף בְּרֶצַח הַקְּטִּינָה.

הוֹדָה כִּי נֶאֱנְסָה לִפְנֵי שׁנִדְקְרָה. דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: רָצַח בִּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה דְּקִירוֹת אֶת חֲבֶרְתּוֹ.

דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: הָלַם בָּהּ בְּפַטִּישׁ. דִּוּוּחַ רִאשׁוֹנִי: שָׁפַךְ חֻמְצָה לְתוֹךְ גְּרוֹנָהּ.


בַּחֲקִירָה בִּקְּשׁוּ הַחֲשׁוּדִים סְלִיחָה וְאַף הִבִּיעוּ חֲרָטָה כֵּנָה.





אוּלַי בַּלַּיְלָה נָדְדָה שְׁנָתֵךְ

הַפַּחַד לֹא עָזַב

אוֹתָךְ. רִחַמְתְּ עָלָיו.

תָּמִיד יִלֵּל כְּמוֹ קוֹזָק נִגְזָל.


בְּכֹבֶד אֵיבָרִים

יָצָאת מִן הַמִּטָּה, טְרוּטָה.

אוּלַי הֵצַצְתְּ לְתוֹךְ הַחֲדָרִים.

נִזְכַּרְתְּ שֶׁכָּל הַנְּכָדִים

יַגִּיעוּ בְּשַׁבָּת.


אוּלַי שָׁטַפְתְּ פָּנִים.

אוּלַי הִפְעַלְתְּ עוֹד מְכוֹנָה.

הוֹסַפְתְּ עוֹד מְרַכֵּך.

אוּלַי קִפַּלְתְּ כְּבִיסָה עַל הַכֻּרְסָא.


מִבַּעַד לַחַלּוֹן: תְּבוּסַת הַקַּיִץ

שַׁחַר צָר עַל הֶחָצֵר.

אוֹר הַלְּבָנָה מָרוּחַ כְּמוֹ עִסָּה.

אוּלַי הִרְגַּשְׁתְּ רִשְׁרוּשׁ

כְּאֵב.


בְּאֵין אוֹנִים

חָזִית בְּמוֹ עֵינַיִךְ

בְּמוֹתֵךְ הַמִּתְקָרֵב.



הַאִם נִשְׁאַרְתָּ לְיָדָהּ

בִּזְמַן שֶׁתּוֹךְ מֹחָהּ נִתָּז

לַקִּיר, אוֹדֶם אֶת הָאֲוִיר

סְבִיבָה וְאָז


זוֹלֵג אֶל צַוָּארָהּ, כְּתֵפֶיהָ

בְּעָתָה

שׁוֹטֶפֶת אֶת פָּנֶיהָ

לְאִטָּהּ. נִקְוֵוית בְּקֵפֶל שִׂמְלָתָהּ


הַאִם חִכִּיתָ

כָּל עוֹד שָׁתְתָה


הַאִם חִכִּיתָ עַד שֶׁכָּלוּ

חִרְחוּרֵיהַּ?

הַצְּוָחָה הַנְשׁוּכָה

הָאַחֲרוֹנָה - שֶׁטֶּרֶם נִפְלְטָה?

הַגְּנִיחָה שֶׁנֶּאֶחְזָה בְּפִיהָּ

עַד שֶׁפָּגָה נִשְׁמָתָהּ?






"אַחֲרֵי מוֹתִי סִפְדוּ כָּכָה לי הָיָה אִישׁ – וּרְאוּ: אֵינֶנּוּ עוֹד" (ביאליק)


אַחֲרֵי מוֹתִי, סִפְדוּ לִי כָּךְ

הָיֹה הָיְתָה אִשָּׁה, וּרְאוּ –

אֵינֶנָּהּ עוֹד


אַחֲרֵי מוֹתִי הַפִּתְאוֹמִי

צְּאוּ לָרְחוֹבוֹת, קִרְאוּ בִּשְׁמִי:

אֶסְתֵּר! (אֶסְתֵּר! אֶסְתֵּר! אֶסְתֵּר!)


אַחֲרֵי מוֹתִי, צְּאוּ וְהָקִימוּ צְעָקָה

חַיֵּי אִשָּׁה אֵינָם הֶפְקֵר


אַחֲרֵי מוֹתִי,

אַל תִּקְבְּרוּ אוֹתִי

בְּתוֹךְ הַשִּׁכְחָה וְהַשִּׁגְרָה


הָיֹה הָיְתָה אִשָּׁה

פִּתְאוֹם אֵינָהּ אֶלָּא

רַק צֵל


אַל תַּחְרִישׁוּ עוֹד

צְאוּ וְהָקִימוּ צְעָקָה גְּדוֹלָה

לְבַל יִהְיֶה מוֹתִי הֶרגל


_________________________________________


ב 3.11.19 נורתה אסתי אהרונוביץ' למוות.

המשפט כנגד בעלה, הד"ר גיורא פראף פרי, הכולל אישום ברצח בנסיבות מחמירות, מתנהל בימים אלה.

עד ליום הורדת הספר לדפוס (20.11.21), טרם הסתיים משפטו וטרם ניתן פסק הדין.


הפואמה, שהחלה להיכתב כיממה לאחר פרסום דבר מותה של אסתי אהרונוביץ' ז"ל בכלי התקשורת, מוקדשת לזכרה ולזכרן של מאות הנשים שנרצחו בעשורים האחרונים ועדיין נרצחות מידי שבוע – בידי בני זוגן ועל ידי גברים בני משפחותיהן.


יהי זכרן יגון עמוק.

יהי זכרן מהפיכה.


איריס אליה כהן






207 צפיות0 תגובות

Comments


bottom of page