אִלּוּלֵא

 

אִלּוּלֵא הָאִכָּרִים הַמְּצַפִּים לְגֶשֶׁם,

לֹא הָיוּ פְּנֵי הַשָּׁמַיִם מִתְכַּסִּים עָבִים,

 

וְאִלּוּלֵא טִפּוֹת שֶׁנִּשְׁמְטוּ מִגֹּבַהּ הָאֲוִיר

לֹא הָיָה הָעֵץ סוֹפֵק עָלָיו בְּצַעַר,

 

אִלּוּלֵא הַצֵּל אֲשֶׁר נִלְפַּת בַּעֲנָפִים

לֹא הָיוּ מִתְגּוֹשְׁשִׁים הָרְגָבִים בַּתֶּלֶם,

 

ואִלּוּלֵא הָיְתָה הָאֲדָמָה כָּל כָּךְ קְרוֹבָה

לֹא הָיָה מוֹחֵל הַקַּיִץ לַגְּשָׁמִים,

 

אִלּוּלֵא הֵגִיחַ שׁוּב חֶשְׁוָן מִמַּחֲבוֹאוֹ,

לֹא הָיו הַנְּשִׁימוֹת מַכּוֹת בְּכֹחַ,

 

וְאִלּוּלֵא נִתְפַּס הַלֵּב בְּצַעֲרוֹ, אֶפְשָׁר

שֶׁלֹּא הָיִיתִי כְּלָל נִזְכֶּרֶת.