הרבה מילים על מילה אחת: כסף

1. זה היה שבוע מלא בכסף. או לפחות בדיבורים עליו. הוא ניצח אפילו את טרלֶלֶת הבדיקות וטרלֶלֶת גולן-גרינברג ושות. במשך יום שלם כיכבה הכתבה בעמוד הראשי של YNET. זה משמח ומביך. לא ממש הצלחתי להכיל את זה. הרגשתי כמו יועצת השקעות או אשת פיננסים ובעיקר כמו מתחזה. הרי עד לפני שנה לא ידעתי כמה יש לי בעובר ושב. כלומר, כמה אין לי בעובר ושב. אבל אז הבנתי. הסיפור שלי הוא סיפור הישרדות. הוא סיפור על פחד ועל ההבנה שאני חייבת להפסיק לפחד.

2. קיבלתי מאות תגובות השבוע. רוב התגובות היו על האומץ לדבר עליו. שאר התגובות היו שאלות שמתחילות במילה "איך". איך זה יכול להיות. איך עושים את זה. איך עושות את זה. איך קובעות פגישה. הייתה אפילו מנהלת אגף במשרד החינוך, שרצתה שאבוא לדבר מול כמה מפקחות, מורות וגננות שלה.

3. בלי כסף. כלומר, כמעט בלי. אחרי שהתפעלה ואמרה "באמת כל הכבוד, אנחנו צריכות ללמוד ממך!" היא ביקשה שאבוא מיד אחרי האומיקרון. אולי ביום האישה. "כמה אתם משלמים?" שאלתי אותה בלשון רבים. "משהו כמו 345 ש"ח לשעה." "פלוס מע"מ?" התעניינתי. "המע"מ כבר בפנים." "נסיעות?" "כן, בטח. 1.2 ש"ח לק"מ."

4. עכשיו לכו תסבירו לה שזה השיעור הראשון. שאין חינם. או חצי חינם. (אוקסימורון, כמובן.) שרק החנייה במשרד שהיא יושבת בו זה 26 ש"ח לשעה. אחרי מס הכנסה אני מקבלת מה 345 ש"ח האלה אולי 200. והלך לי יום עבודה. זה פחות משכר מינימום. אני סופרת, ובניגוד לדחקה הלא מצחיקה, אני יודעת לספור.

5. "מי שעובד קשה, אין לו זמן לעשות כסף." אומר המשפט הידוע. ובכן: טעות. רק עבודה קשה מביאה כסף. רק עבודה קשה משיגה תוצאות. את זה אני אומרת לילדים שלי מגיל אפס. בכל תחום. ספורט, לימודים. אומנות. וכן, גם ספרות. אין קיצורי דרך.

6. ואני בכלל שונאת כסף. שונאת את הדיבורים על כסף. בעיקר כי אף פעם לא היה לי. בעיקר כי ראיתי מה הוא עשה לאבא שלי. מה הוא עושה לאנשים. אנשים מתחרפנים מכסף. מהצלחה של אחרים. בטח ובטח אם הן נשים. תקראו את הטוקבקים לכתבה.

7. נבהלתי מהכותרת. דווקא זאת הכותרת שבחרו להצמיד לי? לי?!? אני תופסת את עצמי אחרת. לגמרי. אבל עכשיו אני מברכת על הכותרת הזאת. בעיקר כי היא מוכיחה שכסף ושירה, כסף ואומנות, שתי המילים האלה, יכולות לעמוד יחד, אחת ליד השנייה בלי להתנשא על האחרת. שתיכן טובות וראויות, מתוקות שלי.

8. כסף הוא צינור. וצינור הוא דו סטרי. המשפט "כסף בא והולך" מדויק מאין כמותו. כסף חייב לנוע. חייב ללכת לשני הכיוונים. כל מי שמקבל כסף, חייב גם ללמוד לתת כסף. להעביר אותו הלאה. מי שחושב שהוא יכול רק לקבל ולקבל ולאסוף ולקבל ולצבור - יגלה בסוף שהוא סתום. שגם האינסטלטור הכי טוב בארץ (יש לי מספר, בפרטי, אמיתי) לא יציל אותו.

9. ותחשבו על זה: סְתִימָה שווה חֲסִימָה שווה פְּקִיקָה שווה הִדָּמְמוּת שווה הַחְרָשָׁה שווה שְׁתִיקָה. זאת ההגדרה המילונית. וכל המילים האלה מתארות יפה קמצנות וקמצנים.

10. בקיצור, אל תהיו קמצנים. פליז. זאת התכונה הכי דוחה ביקום.

ושיר מתוך "מכתבים מהאגף הסגור" שתיכף יורד למהדורה שנייה. עבדנו קשה כדי להגיע לזה... הנה כאן אפשר לקנות אותו ואת האחים הגדולים שלו.