1. השכימי קום, התחילי לכתוב בשעות מוקדמות יותר. חמש כזה. האור יפה ביותר והמוח צלול כמו האוויר. 2. אל תתחילי את היום בפייסבוק. בעשר בבוקר את עוד עלולה למצוא את עצמך מנסה לשכנע את מי שמנסה לשכנע אותך למה עדיף שיפסיק לשכנע אותך כי את כבר משוכנעת ולא מעניין אותך שגם הוא כבר משוכנע, ולגמרי. אם את רוצה להיות עוד יותר חכמה, נתקי את האינטרנט. כן, כן. באכזריות. דמייני שהוא גבר נפל שרק רוצה להשיג זיון. האינטרנט הוא זיין הזמן האולטימטיבי. 3. אל תגידי לעצמך שתמשיכי את הכתיבה בלילה. אחותי. את לא תמשיכי את הכתיבה בלילה. בלילה, לכי לישון. 4. אל תתחילי לערוך את עצמך תוך כדי כתיבת הטיוטה הראשונה. את לא מתקדמת ככה לשום מקום. טיוטה, מעצם שמה, היא טיוטה. היא לא אמורה וגם לא מסוגלת להיות טובה מאד, ובטח שלא מושלמת. חוץ מזה, כך או כך, תהיי חייבת להגיע לעורך או עורכת בסופו של דבר. הם יזהו את הבעיות ואת הכוחות של הטקסט מהר ממך. 5. אל תפחדי להתחיל סוגת כתיבה אחרת מזו שהתרגלת אליה. ממואר? לכי על זה. ילדים? אושר. נוער? גם את היית פעם נערה. תכתבי מה שאת רוצה לכתוב, לא מה שאת חושבת שאת צריכה לכתוב. 6. השתיקי את הטלפון וכמובן את הוואצאפ. הילד מתקשר אלייך בהפסקה שכואבת לו הבטן? זה יעבור לו אחרי המבחן. 7. את רעבה? תאכלי. אי אפשר לכתוב על בטן ריקה. אחרת שומעים את הקובץ מקרקר. מה שמוביל אותי אל המובן מאליו, אם את כותבת פרוזה, תכתבי רק על המחשב. טולסטוי יש רק אחד והייתה לו אישה שעשתה בשבילו את כל העבודה השחורה. 8. תקועה? סבבה. אל תתייאשי ותחפשי את הרעיון במקרר. עוד לא נולד המקרר שמסוגל להחליף גלגל. 9. תמצאי לעצמך זמן במשך היום ללכת או לרוץ או לשחות. (טוב, רק אם את יודעת לשחות.) אבל תנועה מניעה כתיבה. בטוחה בזה. 10. מאד חשוב לקיים איזו שגרת כתיבה. לא לתכנן לכתוב פעם בשבועיים. כתיבה היא לא סידור גבות. ובאמת, תזכרי אין ספר שנכתב מבלי שאשכרה ישבו עליו שעות על גבי שעות וממש כתבו אותו.
לרכישת מכתבים מהאגף הסגור
